תאונת דרכים קשה בהייתה מעורבת אישה בהריון בחודש התשיעי, גמרה לה לנזקים קשים באגן ולקשיים בהליכה כמו גם לתפקוד היומיומי, התינוק נולד בריא לגמרי, אך האם הצעירה המשיכה לסבול מכאבים חזקים ונזקקה למשככי כאבים שלא הועילו. בעקבות הפגיעה נעדרה מעבודתה ולא חזרה אליה. הוגשה תביעה לפיצוי לחברת הביטוח אך לא הייתה הסכמה בעניין גובה הפיצוי והנזק ועל כן הוגשה תביעה לבית משפט השלום, אשר קבע כי הפגיעה גרמה לאישה נזק תפקודי והיא זכאית לפיצוי בגין אובדן כושר העבודה, כמו גם על הוצאות נוספות וכאב וסבל ולפיכך, על חברת הביטוח לפצות אותה בסך של כ- 280 אלף ₪!
אישה בהריון בחודש התשיעי עברה תאונת דרכים ונפגעה קשה באזור האגן והתקשתה לחזור לתפקוד מלא ולעבודתה
תאונות דרכים רבות, מסתיימות בפגיעות גופניות קשות, אשר בעקבותיהן מתקשה הנפגע לבצע פעולות מסוימות שהיה מסוגל לעשותן קודם התאונה ולכך יש השפעה מידית על החזרה לעבודה, שכן המצב הגופני אינו כמקודם ויש לעתים אף לחפש עבודה אחרת, או לעבור למשרה חלקית כאשר לכל החלטה כזאת ישנה השפעה מידית על ההכנסה של אותו נפגע וחברת הביטוח לא תמיד תמימת דעים עם המבוטח בנוגע לגובה הפיצוי בגין הנזק שנגרם הכולל את אובדן כושר העבודה באופן חלקי או מלא, תלוי בנסיבות המקרה.
האם אובדן כושר העבודה יזכה אותה בפיצוי כספי ?
מיכל ( שם בדוי ) בעודה בחודש התשיעי להריונה נקלעה לתאונת דרכים קשה וכאשר הגיעה לבית החולים הוחלט ליילד אותה בניתוח קיסרי והתינוק למרבה המזל, נולד במצב בריאותי תקין לגמרי, ללא כל בעיות או סיבוכים, עם זאת האם החדשה נאלצה להתמודד עם פגיעת אגן אשר הסבה כאבים רבים ולא אפשרה הליכה בצורה תקינה ובמשך כמה חודשים קיבלה הוראה שלא לדרוך באופן מלא ולא להפעיל לחץ על האזור עד שזה יחלים מהפציעה.
הוגשה תביעה לפיצוי בגין הנזק אל חברת הביטוח, אך זאת לא הסכימה על גובה התשלום ולפיכך הועבר הדיון לבית משפט השלום, כדי שזה יכריע בנוגע לגובה הנזק ולפיצוי הכספי המגיע למיכל, עם זאת לא הייתה כל מחלוקת לעניין החבות על עצם הזכות לקבל פיצוי.
בית משפט השלום קיבל את התביעה לידיו ודן בטענות הצדדים כאשר מיכל התובעת טענה כי בעקבות התאונה נגרם שבר באגן והיא התקשתה ללכת כמו גם לתפקד באופן תקין, כאשר הייתה מאושפזת בבית החולים במשך שבוע וחצי ולאחריו היה לה קושי רב לטפל בשאר ילדיה וזאת בנוסף למאמץ הרב שישנו בטיפול בתינוק קטן. כדי להתמודד עם הכאבים, טופלה מיכל במשככי כאבים אשר לא הועילו והכאבים החזקים המשיכו כמו גם ההגבלה בתנועות מסוימות.
בנוסף, לא יכלה בשל מצבה הבריאותי הקשה לעבוד במשך כמה חודשים, כאשר כל העת היא ממשיכה לסבול מכאבים, קושי רב בתנועה וצריכה להיעזר בקרובי המשפחה כדי לבצע פעולות פשוטות יומיומיות. מיכל טענה בפני בית המשפט כי בעקבות הפגיעה לא חזרה לעבודתה הקודמת, אלא ניסתה מספר עבודות אחרות ולא הצליחה להשתלב בהן.
מנגד טענה חברת הביטוח כי העובדה שמיכל מטפלת בכוחות עצמה בארבעה ילדים והיא זאת אשר מביאה אותם לגן כל יום כמו גם מחזירה אותם הביתה, הרי מצביעה על כי מצבה התפקודי אינו בעייתי כפי שמיכל התובעת מתיימרת להציג בפני בית המשפט.
כיצד יקבע בית המשפט? האם מיכל תקבל פיצוי על הנזק שנגרם לה ועל אובדן כושר העבודה ?
בית המשפט השלום לאחר ששמע את העדויות של הצדדים ועדויות המומחים הרפואיים הגיעה למסקנה כי הפגיעה הגופנית של מיכל הובילה לפגיעה תפקודית והיא עומדת על שיעורי נכות של 15%.
בנוסף לכך קובע בית המשפט כי בעקבות התאונה נגרם למיכל אובדן כושר עבודה, היא נכון למועד הגשת התביעה עדיין לא מצאה משרה משרדית ואינה עובדת ולכן עליה לקבל פיצוי כספי בשל כך, בסך של למעלה מ- 130 אלף ₪.
בנוסף, לכך קיבלה מיכל התובעת פיצוי כספי גם על עזרת הזולת שנזקקה לה ועל הוצאות רפואיות וכאב וסבל, כך שכל הפיצוי כולו עמד בסופו של דבר על כ- 280 אלף ₪.
ת"א 38801-08
