העובד ששימש סבל מחסנים, נפל ממכולה בגובה של למעלה מ- 1.5 ,נחבל באופן קשה ביותר בעמוד השדרה והפך למשותק בחלק הגוף התחתון. הוגשה תביעת פיצוי בבית המשפט המחוזי כנגד המעסיק וחברת הביטוח ונקבע כי ישולם לו פיצוי עתי על מרבית הנזק כמו גם השיקום יהיה במוסד רפואי של בית גיל הזהב. העובד ערער על פסק הדין הן לעניין אופן הפיצוי והן בכל הנוגע לדרך השיקום שכן, הוא רצה להמשיך ולגור בדירתו הפרטית ולא לשהות במוסד רפואי. בית המשפט העליון קיבל את תביעתו של העובד לשיקום בדירה הפרטית על סמך חוות דעת המומחים והעביר את ההחלטה לצורת הפיצוי לבית המשפט המחוזי שידון בה מחדש.
הגשת הערעור
ישנם פסקי דין בהם מתקבלת תביעתו של העובד אך הפיצוי אינו הולם את רצונו של התובע שכן,הרעיון בבסיס כל התביעה הוא להגיע למצב בו התובע יכול על אף הנזק הרב שנגרם לו לנסות ולחזור לחיי שגרה במידת האפשר אך באם בית המשפט מציע לו אופציית שיקום שאינה מתאימה לו, עומדת לו האפשרות להגיש על כך ערעור בפני ערכאה משפטית גבוהה יותר בהתאם לנסיבות העניין.
העובד נופל מגובה רב, נחבל באורח קשה ביותר והופך להיות משותק בפלג הגוף התחתון.
האם ראוי כי השיקום יהיה במוסד רפואי ולא בביתו?
טל (שם בדוי) עבד במפעל כסבל כאשר תוך כדי עבודה מעל מכולה, בגובה של כ- 1.5 הוא איבד שיווי משקל ונפל ממנה תוך שהוא נחבל קשות בעמוד השדרה והופך למשותק ב- 100% בחלק הגוף התחתון שלו.
לצורך טיפול שהה טל בבית החולים וכאשר שוחרר לשיקום הועבר למרכז רפואי פרטי ואחרי 4 וחצי שנים למוסד של גיל הזהב.
הוגשה לבית משפט מחוזי תביעה כנגד המעביד וכנגד חברת הביטוח לפי חוק פיצוי נפגעי תאונות דרכים שכן, פגיעתו הייתה בעודו עושה שימוש במכולה חשמלית ואכן הוכרה פציעתו כתאונת דרכים שהיא תאונת עבודה ונקבע כי הפיצוי החד פעמי אינו נכון במקרה זה אלא לעניינים מסוימים בלבד ויש לפסוק פיצוי עתי כמו גם חברת הביטוח תכסה את התשלום בגין השהות בבית גיל הזהב אך לגבי השהייה במוסד הרפואי הפרטי נקבע כי במידה ועלות השהות בו עולה על זו בבית גיל הזהב, היתרה תתחלק בין התובע לנתבעים.
אבי החליט להגיש ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי הן לעניין צורת הפיצוי שנקבעה לתשלום עתי והן בכל הנוגע לנשיאה בתשלום על השהות במוסד הרפואי הפרטי כמו גם דרש כי השיקום יועבר לביתו ולא יהיה במוסד רפואי או שיקומי כלשהו.
האם בית המשפט העליון ישנה את קביעות בית המשפט המחוזי בפסק דינו?
בית המשפט העליון התייחס לשיקול שהעלה בית המשפט המחוזי לפיו קיבל החלטתו כי עדיף לטל להיות במסגרת של מוסד רפואי ולא בביתו וטען כי החלטת בית המשפט שגויה שכן, על פי חוות דעת של מומחה יוכל טל לחיות באיכות גבוהה יותר באם תוסדר עבורו דירה אשר תותאם לצרכים הספציפיים שלו והשיקום צריך לדעת בית המשפט העליון להיעשות באופן הזה ולא במוסד רפואי כלשהו וזאת אור לקביעתו של המומחה לפיה הדירה עשויה לתרום רבות לשיקומו ולהחזרתו לחיים רגילים במידת האפשר.
זאת ועוד, בית המשפט טען כי העובדה שטל הוא ערירי, ללא כל משפחה לא צריכה להיות לרעתו ואין להפלתו בשל כך למול ניזוק אחר, בעל משפחה ואפשר לספק לו מטפלים אשר ישהו עימו ויענו לכל דרישותיו וצרכיו.
לעניין העלות בשהות שהייתה לטל במוסד הרפואי הפרטי הרי קובע בית המשפט העליון שאין הוא צריך לשאת בהפרש שישנו בין השהות במוסד זה למוסד גיל הזהב אלא חברת הביטוח צריכה לשלם את מלוא העלות.
בכל הנוגע לפיצוי, בשל השינוי בצורת השהות, הרי החליט בית המשפט העליון שיש צורך להחזיר את התיק חזרה לבית המשפט המחוזי שיבחן ויפסוק מחדש פיצוי מתאים בהתאם לנסיבות החדשות.
ערעור אזרחי 98 / 6184
ערעור אזרחי 98 / 6222
