רשלנות רפואית – בית המשפט קובע: רופא שהתרשל בתפקידו יישא באחריות פלילית אישית הכוללת עונש מאסר!
הרופא מצד אחד המטופל מהצד השני – מי צודק?
תביעת רשלנות רפואית כוללת את התובע שזהו לרוב המטופל אשר טוען כי בשל הרשלנות הרפואית מצבו הגופני הוחמר, כך שאם הצוות הרפואי היה מתנהל אחרת הנזק לא היה מתרחש. מנגד, המוסד והרופא המטפל, אשר מנסים להציג עמדה של מקצועיות והחלטות שהתקבלו באופן סביר ביותר.
מרבית תביעות הרשלנות אשר נפסקות לטובת התובע מסתיימות עם מתן פיצויים על הנזק שנגרם ועשוי עוד להימשך הלאה בהמשך התנהלות החיים אך ישנם מקרים בהם מוטלת על אחד מאנשי הצוות הרפואי אחריות פלילית בגין אי התפקוד שלו אשר הוביל לתוצאות חמורות ביותר.
ניתוח פשוט ביותר נגמר במוות איך זה קורה?
אירוע שכזה התרחש בתביעת רשלנות רפואית שהוגשה כנגד יובל ומיקי (שמות בדויים) רופאים בכיר ומומחים בכירורגיית ילדים בבית חולים מרכזי, כאשר מיקי קיבל לטיפולו את ענת (שם בדוי) בת חמש וחצי והתבקש לבצע ניתוח בקע טבורי שזהו ניתוח הנחשב לפשוט למדי. ענת עברה את הניתוח והועברה להתאוששות במחלקת הילדים אך מיד לאחריו החלה ענת לחוש ברע, חום גופה עלה ותוך יומיים מרגע הניתוח היא נפטרה.
נעשה ניתוח לאחר המוות ובו התגלה כי בעקבות נקב שנוצר תוך כדי הניתוח התפתחה דלקת שהובילה למותה הטרגי של ענת. בעקבות כך הוגשה התביעה כנגד מיקי הרופא שביצע את הניתוח וכנגד יובל, הרופא שפיקח על הניתוח בגין רשלנות רפואית. שכן, היה עליהם לדאוג כי הילדה תהיה בהשגחה צמודה לאחר הניתוח ולא להתייחס לחום הגבוה ולהקאות בנונשלנטיות. בנוסף, הוריה של ענת ביקשו כי יגיע מיקי הרופא לבדוק אותה, אך נאמר להם כי הוא עסוק ושיבדקו אם יש רופא אחר במחלקה שיוכל לטפל בה. רק בשעה מאוחרת ביותר הגיע מיקי לבדוק את הילדה ענת וביצע בדיקות ופעולות מסוימות, אך לא דיווח על כך ליובל הרופא המפקח.
בשלב מסוים הגיע יובל להגיע להחלטה כי יש לבצע ניתוח דחוף בשל דלקת שהתפתחה, אך אז התברר כי אין צוות המוכן לניתוח ותוך כדי הניסיון למצוא מישהו מקצועי לטפל בענת, המצב שלה החל להחמיר עד כי איבוד ההכרה ולמרות הניסיונות של הרופאים להציל את ענת כלום לא עזר והיא נפטרה אחרי זמן קצר.
הרופאים הרשלנים מורשעים ואחד הרופאים מערער על עונשו, מה קובע בית המשפט העליון?
הוגשה תביעת רשלנות רפואית בבית המשפט השלום ושם שני הרופאים הורשעו, הוגש ערעור על כך לבית המשפט המחוזי ושוב הורשעו שניהם בגרימת מוות ברשלנות, שזוהי עבירה פלילית. יובל הרופא המפקח החליט להגיש בקשה לערעור על פסק הדין שנקבע כנגדו בבית המשפט העליון.
המשפחה טענה בכל בשתי הערכאות הראשונות כי קיים קשר סיבתי מובהק בין המחדל של אי מתן טיפול מתאים בזמן לילדה ענת לבין התוצאה הקשה והטרגית, מותה של ענת. שכן, לו היה הצוות הרפואי מתנהל כפי שמוטל עליו, מתוקף אחריותו המקצועית, הרי יתכן וכל זה היה נמנע.
בית המשפט העליון קבע כי הייתה צריכה להיות השגחה מלאה על ענת מיד לאחר הטיפול ובוודאי היה על הרופא המפקח להיות בזמן הניתוח. עצם העובדה כי בעת הצורך לא היה רופא או צוות רפואי המוכן לבצע את הניתוח באופן מידי יצר שרשרת של טעויות העולות כדי רשלנות רפואית שהובילה למותה של ענת. יובל כרופא מפקח היה צריך להיות צריך לגלות עניין רב יותר בנעשה ולהתייחס למקרה ביתר תשומת לב.
בית המשפט לא ביטל את עונשו של יובל הרופא המפקח אך הסכים להמיר את המאסר בשעות שירות למען הציבור.
לקבלת ייעוץ של עורך דין רשלנות רפואית – לחצו כאן
מתוך: ערעור פלילי מס' 116/89
