מעקב לוקה לאחר ניתוח פלסטי הוביל לתביעת רשלנות רפואית

You are currently viewing מעקב לוקה לאחר ניתוח פלסטי הוביל לתביעת רשלנות רפואית

רשלנות רפואית בביצוע מעקב לאחר החלמה מניתוח פלסטי

שושי מאירי (שם בדוי) החליטה לעבור טיפול מקיף ולנתח את כל מה שהטריד אותה אי פעם. שושי בחרה בקפידה מנתח פלסטי ובסוף אוקטובר 2010 הגשימה את חלומה במרפאה לניתוחים פלסטיים. שושי עברה ניתוח שאיבת שומן ומתיחת עור הבטן, ובתום הניתוח, לאחר בדיקה שנערכה על ידי הרופא המנתח, היא שוחררה לביתה.

מחפשים עורך דין רשלנות רפואית ? לחצו כאן וקבלו ייעוץ משפטי

מתי ואיפה החלה הרשלנות הרפואית?

כבר באותו היום, שושי חזרה לבית אמה ושם גילתה לחרדתה כי אחד הנקזים אשר אמורים לנקז את ההפרשות מן הפצעים – נפל. שושי מיהרה להתקשר למנתח שלא נתן את דעתו בעניין ושש להרגיעה מבלי להזמינה להתייצב לבדיקה.

שושי הגיעה לאחר יומיים למרפאה בה נותחה, שם הרופא אשר ניתח אותה בדק את מצבה. בדיעבד, הרופא כשל ברישום הרפואי וציין כי הוציא שני נקזים, למרות שלא כך היה הדבר. בנוסף, אותו רופא שיחרר את שושי לביתה תוך שהוא ממלא רישום משביע רצון המתאר מטופלת במצב בריאותי מצוין.

בפועל, מצבה של שושי לא היה מצוין כלל וכלל. השתחררותו של אחד הנקזים גרם לחוסר תפקוד של הנקז השני, מה שהוביל להצטברות נוזלים בחלל בטנה של שושי ולזיהום בדופן הבטן. לאחר עשרה ימים של כאבים, כשהיא סובלת מחום גבוה והקאות, שושי הגיעה לרופא כללי באחת מקופות החולים בארץ ומשם הובהלה לחדר מיון. שושי אושפזה במחלקה הכירורגית של אותו בית חולים, שם עברה ניתוח לניקוז הדלקת החמורה שהתפתחה בבטנה.

האם קיים כאן מקרה של רשלנות רפואית?

שושי הפנתה את עיקר טענותיה כנגד התנהלותו של המנתח לאחר הניתוח. לטענתה, ההתנהלות לקתה בחסר, היות והוא התרשל בביצוע מעקב הליך ההחלמה, דבר שהוביל להצטברות דם בדופן הבטן ולהזדהמות האזור. תסמינים אלו הצריכו עריכת ניתוחים נוספים ואשפוז לתקופה ארוכה. הנזק הסופי, שבגינו היא טוענת שזהו מקרה של רשלנות רפואית ולכן תובעת פיצוי, הוא עיוות הבטן, צלקות וחוסר אחידות באזור זה. כמו כן, שושי ביקשה להשיב לה את הוצאות הניתוחים ובנוסף תבעה לקבל פיצוי בגין הפסדי שכר בעבר, כאב וסבל.

מנגד, הנתבעים – הרופא המנתח והמוסד הרפואי בו הועסק, שללו את הטענות בגין רשלנות רפואית. לטענתם, הניתוח אכן הסתבך והאזור הזדהם אך הסיבה לגרימת הזיהום אינה ידועה. בנוגע לנזקים ששושי הציגה, הסכימו הנתבעים כי קיימת חוסר אחידות בבטנה, אך ניתן לתקן זאת על ידי ניתוח נוסף אשר יעלים את הנזקים בצורה מוחלטת.

פסיקת בית המשפט

בית המשפט קבע כי על הרופא המנתח הייתה מוטלת האחריות לעקוב אחרי החלמתה של המנותחת, כפי שנהוג בניתוחים מסוג זה ואם היה נוהג כך, ייתכן שהיה מגלה את הזיהום שבבטנה. בנוסף, זהו מקרה של רשלנות רפואית מצד הרופא מתבטאת בעריכה לקויה של הרישום הרפואי בנוגע למצבה הרפואי של המנותחת, דבר היוצר נזק ראייתי. זאת ועוד, הרופא לא הקפיד על מתן הנחיות למנותחת להמשך טיפול, כנהוג. לגבי המוסד הרפואי, בית המשפט הטיל אחריות חלקית בטוענה כי המוסד לא פיקח על הצוות המועסק בו ועל דרך התנהלותו.

למרות האמור לעיל, בית המשפט קבע כי שושי אינה זכאית להחזרת הוצאות הניתוחים, היות והניתוחים עצמם הצליחו. לעומת זאת, בית המשפט פסק עבורה פיצוי בגין  אובדן שכר למשך חודש מלא, במהלכו נעדרה מעבודתה בשל הנזקים שגרם לה הטיפול הכושל. בנוגע לדרישת הפיצויים הנוספים, בית המשפט פסק כי שושי זכאית לפיצוי בגין הסבל שעברה, אשפוזה והניתוח החוזר, אשר היו נמנעים לולא הייתה התנהלות של רשלנות רפואית מצד המנתח.

בית המשפט הכיר בזכאותה לקבל פיצוי בשל המראה הבלתי אסתטי של בטנה והצלקת שנותרה, ולשושי נקבעו עשרה אחוזי נכות. לאחר הניתוח המתקן, שיעור הנכות יוקטן לחמישה אחוזי נכות קבועים בתחום האסתטי.

כתיבת תגובה