בלוג

העובדת החליקה על רגלה ליד דלת מקרר הסחורה שבסופר מרקט  – בית משפט השלום פוסק לה פיצוי של כ- 70 אלף ₪ על הנזק שנגרם לה.

רבות מתאונות העבודה מתרחשות בשל העובדה כי המעביד אינו עומד בתקנים הנדרשים כמו גם לא מעביר את ההדרכה המלאה לעובדים בכל הנוגע לנהלי בטיחות בעבודה, שכן פעמים ניתן למנוע את התאונות במתן הסברים על אופי השימוש בציוד הקיים ובאספקת הלבוש והתנאים המתאימים לשם הגנה על בטחון העובד.

העובדת פותחת את מקרר הסחורה לשם סידורה על המדף בסופרמרקט ומחליקה על רגלה בשל רטיבות על הרצפה, האם מדובר ברשלנות מצד המעביד?

יונית (שם בדוי) עבדה בסופר מרקט בתפקיד של מסדרת סחורה על המדפים. כאשר כדי לקחת את מוצרי החלב היה עליה לפתוח דלת מקרר ענקית ולהוציא משם את המוצרים החסרים. באותו יום בו אירע המקרה, יונית ניגשה למקרר מוצרי החלב, אך בשל אדי קור שיצאו ממנו, נוצרה רטיבות על הרצפה והיא מעדה והחליקה על רגלה.

הנפילה הייתה חזקה ויונית הובהלה ישירות למוקד חירום של קופת חולים ומשם למחלקה אורתופדית שם, התברר כי יש לה נפיחות מסוימת בברך השמאלית והמקום נחבש תוך הוראה להמשך מעקב. זמן קצר לאחר מכן, כאשר מצב הברך לא השתפר הוחלט כי יונית תעבור ניתוח לשם כריתה חלק המניסקוס בברך וכך נעשה אך לדאבונה של יונית, הניתוח לא היטיב את מצב הרגל וגם לא טיפולי הפיזיותרפיה שקיבלה במקביל.

בתביעה שהוגשה כנגד חברת הסופרמרקט המעסיקה נטען על ידי יונית כי הנכות שנקבעה על ידי הביטוח הלאומי נמוכה מכפי שהיה צריך לקבוע לה כמו גם יש לפצותה בגין הרשלנות שגילתה החברה בכך שלא נהגה בהתאם לנהלי הבטיחות הנדרשים כדי לשמור על שלום העובד בעת עבודתו בצורה מקסימלית.

חברת הסופרמרקט מצידה טענה כי התנאים של המקום היו באופן תקין ולא ניתן היה למנוע את התרחשות האירוע כמו גם ננקטו כל האמצעים הנדרשים והראויים למען שמירת בטיחות העובדים.

מה יכריע בית המשפט? האם החברה המעסיקה התרשלה?

בית משפט השלום שדן בטענות הצדדים ופסק כי החברה המעסיקה הייתה צריכה לספק לעובדת התובעת סביבת עבודה הכי בטוחה שרק ניתן תוך התייחסות ומתן דגש לכל סכנה אפשרית שאותה צריך וניתן באמצעים פשוטים למנוע שכן, המעביד לא יכול להסתפק רק במתן ציוד מקצועי ותקין לשימוש העובדים אלא עליו לוודא ולפקח כי נעשה ביצוע יעיל וראוי של הנחיות הבטיחות.

ולכן, במקרה זה קובע בית המשפט כי החברה המעסיקה הפרה את חובת הזהירות הדרושה ועל כן עליה לשאת בפיצוי כספי בהתאם לרשלנותה שכן, לא עצם ההחלקה של העובדת היא הרשלנית אלא אי הדאגה להזהיר את העובדים בפני הסכנות הצפויות כאשר ישנם חומרים העלולים לסכן אותם באופן כלשהו.

בית המשפט אם כן, פסק ליונית התובעת פיצוי על כאב וסבל של שלושים אלף, הפסד השתכרות בשל העובדה כי היה על יונית להישאר בבית בחופשת מחלה ולהפסיד שעות עבודה בסך  30 אלף נוספים ועזרת צד ג' בסך 5,000 ₪ , הוצאות רפואיות ונסיעה 2,000 ₪. סך הכל כ- 70 אלף ₪.

יונית תבעה במקביל גם את החברה שהינה הבעלים של השטח משום שמחובתה לשמור על ניקיונו ובטיחותו ובית המשפט הטיל את האחריות על שתי החברות גם יחדיו.

האפשרות העומדת בפני הצדדים משום המדובר בערכאה המשפטית הראשונה היא להגיש ערעור בזכות בפני בית המשפט המחוזי ולקבל את הכרעתו בנושא.

ת"א 3265-09