רשלנות רפואית | כריתת אשך של פעוט

You are currently viewing רשלנות רפואית | כריתת אשך של פעוט

רשלנות רפואית הובילה לכריתת אשכו של הפעוט, והוא יפוצה בכ-250,000 ₪

בטרם מלאו לשמואל (שם בדוי) שלוש שנים, הוא חש בכאבים עזים בבטנו, והוא הוחש למרפאה, שם אובחן כי הוא סובל מתפליט בגרון, והרופא רשם לו אנטיביוטיקה. אך מאחר וכאבי הבטן לא פסקו, לקחה אותו אימו למחרת למרפאה בבעלות קופת חולים כללית, כשגם הפעם הוא שוחרר לביתו, אך הפעם לווה השחרור בהמלצה, כי במידה וישובו הכאבים, יש לקחת את שמואל למיון.כעבור יומיים, נלקח שמואל בשנית לקופת החולים, אך הפעם הוא נבדק על ידי רופאה אחרת, שהבחינה בנפיחות בשק האשכים משמאל, והפנתה אותו בדחיפות לבית חולים, שם אובחן כי הוא סובל מתסביב האשך. שמואל נותח, אך למרבה הצער, לא היה מנוס מכריתת אשכו השמאלי ומקיבוע אשכו הימני.

בנסיבות אלה, הוגשה תביעת נזיקין בעזרת עורך דין רשלנות רפואית הן כנגד המרפאה והן כנגד קופת חולים כללית, בטענה כי שני הרופאים שבדקו את שמואל לא בדקו את אשכיו, ולפיכך עליהם לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו.

כנגד הטענות שהופנו אליהן על ידי עורכי דין של התובעים, טענו המרפאה וקופת החולים, כי רופאיהם פעלו כהלכה, ללא כל רשלנות רפואית, ותוך התנהלות בהתאם לקריטריונים הרפואיים המקובלים והסבירים. בנוסף ולחילופין, הם טענו, כי תסביב האשך אירע רק בסמוך להגעתו של שמואל לבית החולים, ובכך למעשה, ניתק הקשר הסיבתי בין רשלנות רפואית אפשרית לבין הצורך לכרות את אשכו של שמואל.

בית המשפט נדרש להכריע בשתי שאלות מרכזיות: ראשית, האם בעת הבדיקות שנערכו לשמואל במרפאה ובקופת החולים נבדקו אשכיו של שמואל. ושנית, מה היה מצבו הבריאותי של שמואל בכל אחת מנקודות הזמן השונות.

בפתח דבריו, מצא בית המשפט, כי ברישומים הרפואיים של שני הביקורים אין כל זכר לכך שנעשו בדיקות לאכשיו של שמואל, ולפיכך, נקודת המוצא לשאלת האחריות היא ששני הרופאים לא ערכו בדיקות של האשכים.

כמו כן, קיבל בית המשפט את עמדת התביעה, וקבע, כי מקום בו פעוט מתלונן על כאבי בטן, יש לבצע בדיקות גם של האשכים, והוסיף, כי מדובר בבדיקה קצרה יחסית, שאינה דורשת שימוש במכשירי עזר, כך שאין כל מניעה לערוך אותה. משמעות הדברים היא, ששני הרופאים פעלו כלפי שמואל ברשלנות רפואית.

מכאן עבר בית המשפט לבחון, האם התקיים קשר סיבתי בין רשלנות רפואית זו לבין תסביב האשך שאובחן כעבור יומיים, ומסקנתו הייתה, כי אי עריכת הבדיקות גרמה לכך שלתביעה יש קושי רב בהוכחת טענותיה, ובכך, למעשה, נגרם נזק ראייתי המעביר את נטל ההוכחה לכתפיהם של הנתבעות, להראות כי גם אם היו נערכות הבדיקות, הדבר לא היה מביא לתוצאה שונה.

בסיכומו של דבר, מצא בית המשפט, כי לא ניתן להגיע למסקנה בהסתברות של למעלה מ-50% מה אירע בדיוק, ומאחר ונטל ההוכחה הועבר לנתבעות, הרי שהתוצאה היא, שהן לא עמדו בנטל הנדרש מהן, ויש לקבוע את אחריותן לנזקיו של שמואל.

בית המשפט העריך את נזקיו של שמואל ב-200,000 ₪ ופסק בנוסף להוריו פיצויים בסך 10,000 ₪ עבור העזרה שהם הושיטו לשמואל בעבר. כמו כן, פסק בית המשפט, כי הנתבעות יישאו בהוצאות עבור טיפולים נוספים שיצטרך שמואל לעבור עד לסכום של 40,000 ₪.

תא (י-ם) 6218-05

כתיבת תגובה