רשומות רפואיות לא תקינות

מום מוחי שלא אובחן – האם מדובר ברשלנות רפואית?

המקרה בו מדובר הוא המקרה של התובע עדי (שם בדוי), נער צעיר מהקריות. לפני מספר שנים, כשהיה עדי בן 17, הוא היה בדרכו הביתה מבית הספר. עדי מעד על המדרכה, נחבל בראשו ואיבד את ההכרה, ולאחר מכן הוא פונה ממקום הנפילה על ידי מד"א והועבר לבית החולים. במהלך אשפוזו בבית החולים נערכו לעדי בדיקות שונות אשר העלו כי הוא סובל מדימום בראשו. הצוות הרפואי העביר את עדי לחדר הניתוח, שם המנתחים ביצעו ניקוז של הדימום עד שפסק. לאחר ניקוז הדימום, התובע הועבר לשיקום. עם זאת, כעבור מספר ימים מועט בלבד, התובע איבד שוב את ההכרה. בנוסף חלה החמרה במצבו והוא לא חש בטוב ועל כן הוא הוחזר לבית החולים. בבית החולים נקבע כי התובע סובל מנכות נוירולוגית בשיעור של 100 אחוזים.

מום מוחי שלא אובחן: האם הרשומות היו לא תקינות?

במקרים כמו של עדי, אין מנוס מלפנות לאנשי מקצוע המתמחים בנושאים כאלו, כמו עורכי דין רשלנות רפואית. העילה לתביעה היא שהחמרת מצבו של המטופל והנכות שלו, נגרמו בגלל טיפול רפואי רשלני שקיבל בבית החולים. בכך הסתמכו עורכי הדין על חוות דעת רפואית שניתנה להם בנושא. בפרט, טענו התובעים כי רשומות הצוות הרפואי מהטיפול בעדי הן לקויות, שכן הן לא הכילו את התיאור המלא של המצב. על פי עורכי הדין , עדי סבל מכאבי ראש עוד טרם הנפילה, ועל כן, נראה שסבל ממום בראשו עוד לפני שנפל. עוד הוסיפו ואמרו, תוך שהם מתבססים בדבריהם על מספר חוות דעת רפואיות, כי לו מום זה היה מתגלה לפני הנפילה על ידי קופת החולים, הרי שעדי היה מקבל טיפול רפואי קודם לכן והנפילה לא הייתה מחמירה את מצבו.

עורכי דין רשלנות רפואית

מה אומרים הרופאים? הם טענו שמדובר בבעיה נפשית

לטענת עורכי דין התביעה, אחד מהרופאים שטיפלו בעדי ייחס את כאבי הראש שמהם סבל עדי לבעיה נפשית ורצה להפנותו לאבחון פסיכולוגי. דבר זה, אמרו התובעים, הוא בגדר רשלנות רפואית, שכן הרופא לא ניסה לשלול בעיה פיזית לפני שפנה לתחום הנפש. אם כך, הרי שכנגד הנתבעים עמדו שתי טענות. הטענה הראשונה היא, שהמום של עדי לא אובחן בזמן. הטענה השנייה היא כי הרשומות של הצוות לא הכילו את כל הפרטים הדרושים על פי חוק. אולם, הנתבעים, שהם בית החולים והצוות הרפואי שטיפל בעדי, טענו כי אין מדובר במקרה של רשלנות רפואית. לפיהם, הרשומות הרפואיות היו מלאות וכללו את כל המידע שנגע לאבחון ולטיפול הדרוש.

מה אמר בית המשפט?

על פי בית המשפט, שבדק את הרשומות, נראה שהמידע בהן אכן לא היה מלא כפי שהיה צריך להיות. בכך היה בסיס ראייתי מספק כדי להעביר את נטל ההוכחה מהתובע לנתבעים. באשר לחוסר האבחון של המום טרם הנפילה,בית המשפט קבע כי קופת החולים שטיפלה בעדי טרם הנפילה, אכן התרשלה בכך שלא אבחנה את המום. חוות דעת רפואיות נוספות הראו כי על סמך כאבי הראש היה ניתן לקבוע בסבירות בינונית עד גבוהה כי עדי סבל ממום רפואי בראשו עוד טרם הנפילה. לכן, על פי בית המשפט, במקרה זה הייתה רשלנות רפואית מצד קופת החולים, שכן במידה והייתה מאבחנת את הבעיה בזמן, ניתן היה למנוע את תוצאות הנפילה ומה שבא בעקבותיה.

באשר לשאלת הטיפול הרפואי בעדי אחרי הנפילה, בית המשפט בדק האם יש בסיס לכך שבית החולים אחראי להחמרה שחלה במצבו. על פי בית המשפט, בהחלטה להעביר את עדי לשיקום לא היה דופי ועל סמך מצבו, נראה כי היה מדובר בהחלטה נכונה ושקולה. עם זאת, החליט בית המשפט כי ההחמרה כתוצאה מהדימום המוחי היתה עשויה להיות תוצאה של הטיפול והניתוח. ולכן, בסופו של דבר התקבלה תביעתם של עורכי דין התובע, והוחלט שבית החולים וקופת החולים ישלמו לתובע את הפיצויים כנדרש לאור הנכות שנגרמה לו.

מאות כבר רשומים למנויים שלנו. ואתם ?
הירשמו ודעו זכויותיכם

מאמרים נוספים בנושא:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *