טיפול רשלני במילוי קמטים

רשלנות רפואית בניתוח למתיחת קמטיםכולנו חולמים להיראות צעירים לנצח, אך עם הזמן נוצרים קמטים בפנינו שהולכים ומעמיקים ככל שאנו מתבגרים. בשנים האחרונות התפתחו שיטות רבות להעלמת קמטים ולשיפור מראה הפנים, ומכוני אסתטיקה מפרסמים חדשות לבקרים טיפולים המבטיחים כי נראה צעירים בשנים רבות מגילנו. אבל מה קורה כאשר טיפול אסטטי שנועד לייפות ולהצעיר אותנו השיג את המטרה ההפוכה, ולאחריו אנו נראים גרוע יותר, ומראה העור כוער? האם במקרים כאלו יהיה הרופא אחראי ברשלנות רפואית?

התקבלה תביעה בגין רשלנות רפואית

בימ"ש השלום בת"א קיבל תביעת רשלנות רפואית של אישה אשר טענה כי טיפול אסטטי רשלני מצד הנתבעים גרם לה לנזקים פיזיים ונפשיים. בית המשפט בצעד נדיר יחסית הפך את נטל הראייה וקבע כי הרופא לא עמד בנטל להוכיח כי גושים שהופיעו בפניה של האישה לאחר הטיפול אין מקורם ברשלנות רפואית. עוד קבע ביהמ"ש כי הנתבעים התרשלו אף בכך שהפרו את חובת הגילוי כלפי התובעת מה שמהווה אף עוולת תקיפה.

המטופלת פנתה לקליניקה לצורך טיפול קוסמטי

מעשה בגב' בבלי אשר בשנת 2001 בהיותה בשנות השישים לחייה, פנתה אל קלאס קליניק בשל רצונה להשיג שיפור במראה עור פניה. הוחלט כי יבוצע בפניה טיפול הנקרא הזרקת ארטיקול לצורך מילוי הקמטים מסביב לפה, וכן מילוי קוום של שפתיה. כחודש לאחר מכן בוצעה ההזרקה ע"י רופא עור.

זמן קצר אחרי ההזרקה בפניה של גב' בבלי הופיעו בליטות באזור בו בוצעה ההזרקה, ומצב הפנים הורע עד מאוד. לאחר הופעת הבליטות פנתה גב' בבלי אל המכון, שלטענתה, נטל אחריות מלאה להופעת הבליטות, והוצע כי תעבור באופן מיידי ניתוח לשם הסרת הבליטות. גב' בבלי שלאור המאורעות חשה אי אמון במכון סירבה ופנתה לשם כך לייעוץ אצל מומחים אחרים, אך התברר לה כי אין למעשה דרך מובטחת וטובה לפתור את הבעיה.

הוגשה תביעה כנגד הקליניקה בגין התרשלות רפואית

גב' בבלי הגישה כנגד קלאס קליניקה והרופא שטיפל בה תביעה בגין רשלנות רפואית לבימ"ש השלום בת"א, בו טענה תוך ביסוס דבריה על חוות רפואית, כי הטיפול שהוענק לה ע"י הנתבעים היה רשלני והסב לה נזקים פיזיים ונפשיים. לטענתה, לא התקבלה מצידה הסכמה מדעת, וגם בכך התרשלו הנתבעים וביצעו כלפיה עוולת תקיפה.

הנתבעים מנגד כפרו בטענותיה של התובעת, צירפו חוות דעת מומחה מטעמם וטענו כי התנהלותם
הייתה ללא רבב. עוד הוסיפו הנתבעים כי התובעת הגזימה בנזקיה, ואף לא פעלה כמתחייב להקטנת
נזקיה, כיוון שבחרה שלא לעבור ניתוח לתיקון המצב. עובדה זו לשיטתם אמורה להשליך על הפיצוי
שייפסק ככל שיקבל בית המשפט את טענותיה.

צפו בעוד מאמר העוסק ברשלנות רפואית במעקה לאחר ניתוח פלסטי

ביהמ"ש קיבל את התביעה וקבע כי לאור שתי חוות דעת המומחים מטעם הצדדים עולה כי אין חולק כי לתובעת גושים בפניה, בהם ניתן להבחין גם בעין רגילה. גושים אלו קבע בית המשפט מקנים לה עשרה אחוזי נכות בתחום הכירורגיה הפלסטית.

באשר לשאלה האם הנתבעים אחראים להופעת הגושים בחר ביהמ"ש בצעד נדיר יחסית להפוך את נטלי ההוכחה, והעביר את נטל ההוכחה לנתבעים להוכיח כי לא התרשלו בטיפול, ונהגו בדרך ההולמת רופא סביר.

זאת כיוון שהגורם המדויק להופעתם של הגושים לא הוברר, ולא הייתה קיימת מחלוקת כי הגושים שאינם תוצאה מצופה וטבעית של ההליך נוצרו בשל הטיפול. בית המשפט העדיף את חוות דעת התובעת לפיה כאשר ההזרקה אינה מתבצעת באופן המומלץ יתכנו סיבוכים שונים שונות, וביניהם היווצרותם של גושים כפי שארע במקרה דנן.

בית המשפט קבע מנגד כי חוות דעת המומחה מטעם הנתבעים באשר לסיבת הופעת הגושים לא ברורה, שכן מחד גיסא טען המומחה כי הופעת הגושים הינה תופעה מאוד שכיחה, אך מאידך גיסא טען כי התגובה שנוצרה אצל התובעת אשר הופיעו גושים בפניה הינה נדירה מאוד וחריפה.

ביהמ"ש פסק כי הנתבעים כשלו

ביהמ"ש אף קבע כי לא ניתנה ע"י התובעת הסכמה מדעת לביצוע הטיפול, מה שמהווה אף הוא עוולת רשלנות מצד הנתבעים וכן עוולת תקיפה. ביהמ"ש קבע כי בניתוח שאינו חירום חובה לתת הסברים מפורטים יותר בנוגע לניתוח, לרבות בנוגע לסיכוניו, כולל הנדירים. ביהמ"ש קיבל את דבריה של התובעת כי לא קיבלה כל הסבר טרם ביצוע ההזרקה, וקבע כי עדותה הייתה איתנה.

מנגד קבע ביהמ"ש כי אין מחלוקת כי הנתבע לא החתים את התובעת על טופס הסכמה, ועדותו כי הסביר לתובעת את כל הסיכונים הטמונים בהליך הינה בעייתית בהיותה עדות יחידה, ואף הרושם הינו כי דבריו לא היו חד משמעיים, עדותו ניתנה בהסתמך על הרוטינה בה נוהג, ובכל מקרה סביר כי ההסברים נאמרו לתובעת לאחר שהופיעו הגושים ולא טרם הטיפול. ביהמ"ש אף קבע כי לו הייתה התובעת מקבלת הסברים פשוטים, סביר להניח כי הייתה בוחרת שלא לבצע את הטיפול.

פסק הדין והמילה האחורנה של בית המשפט

לבסוף דחה ביהמ"ש את טענת הנתבעים כי התובעת בחרה שלא להקטין את נזקה משלא עברה ניתוח, וקבע כי הנטל להוכחת טענה מעין זו מוטל על הנתבעים, אשר לא הוכיחו כי לאחר ניתוח תירפא התובעת לחלוטין, שכן מחוות דעת התובעת עולה כי קשה לצפות את מראה הפנים לאחר הניתוח. הנתבעים בכל מקרה אף לא הוכיחו כי סירוב התובעת לעבור הליך הכרוך בכאב ובסבל הינו בלתי סביר.

תא (ת"א)218690/02 בבלי נגד יוסף שירי ואח'

מאות כבר רשומים למנויים שלנו. ואתם ?
הירשמו ודעו זכויותיכם

מאמרים נוספים בנושא:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *