הניתוח התבצע ע"י מתמחים והחולה נותר עם שיתוק בחצי מגופו

ניתוח בוצע על ידי רופאים מתמחיםידוע לכל כי בתי החולים, בעיקר הציבוריים, הינם עמוסים ביותר, ולכן לא כל חולה ייבדק ויטופל ע"י רופא בכיר או מומחה, אלא בחלק גדול מן המקרים יטופל החולה ע"י רופאים מתמחים אשר למעשה עוברים בבתי החולים את הכשרתם המקצועית בתחום רפואי מסוים, כגון רפואה פנימית, קרדיולוגיה, אורטופדיה ועוד. נשאלת השאלה האם במצב בו מטופל טופל ע"י מתמחה ולא ע"י רופא בכיר, ונגרם לו במהלך הטיפול נזק גופני העשוי לנבוע מחוסר ניסיונו של המתמחה, ניתן לומר כי בית החולים יהיה אחראי ברשלנות רפואית?

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל בחלקה תביעת רשלנות רפואית של מטופל שנותר עם שיתוק לאחר שנותח להסרת גידול, וקבע כי ההליך הרפואי של הסרת הגידול וכן הטיפול שהוענק לו עקב הסיבוכים של דימום שנוצרו בשל הגידול, היו צריכים להתבצע באמצעות רופא שהינו בכיר, ולא ע"י מתמחים, ומכאן שהיתה התרשלות בהתנהלות הנתבעת, היא ביה"ח הדסה. בית המשפט אף קבע כי עקב התיעוד הרפואי הלקוי יש להעביר את נטל הראיה לנתבעת להוכיח כי לא התרשלה בביצוע הניתוח עצמו, אך היא לא עמדה בנטל זה.

המטופל ניסה להימלט מבית החולים מדוע?

מעשה ב-צ' יליד שנת 1948 אשר במהלכו של ספטמבר שנת 2004 החל סובל מהפרעות בזיכרון ומבלבול. אי לכך הוא הגיע לנוירולוג ועבר בדיקות אם אר איי וסיטי של המוח. הבדיקות הראו כי צ' סובל מסיבוכים של גידול בבלוטת יותרת המוח, ומשמעם כי דימום שהינו פנימי בתוך הגידול הביא לחסימה בחדרי המוח, ואף ללחץ בגולגולת על גזעו של המוח של צ' ועל עצב הראיה.

צ' אושפז במחלקה נוירוכירורגית בביה"ח הדסה, ורופאיו החליטו לנתחו. בשלב כלשהו הוסבר לצ' כי יתכן שניתוחו יוקדם, ואי לכך לאור מצבו הרפואי הוא ניסה להימלט מביה"ח, אך נבלם ע"י בנותיו וצוות ביה"ח.

באוקטובר 2004 הוא נותח ע"י מתמחים לצורך הסרתו של הניתוח, וזאת אחרי שהושגו חתימותיהם של שלושה רופאים על טופס הליך רפואי דחוף, כאשר חתימותיהם אמורות היו להחליף ע"פ חוק זכויות החולה את הסכמתו של צ'.

אחרי הניתוח הסתבר כי צ' נותר עם שיתוק בפלג הימני של גופו, כאשר בדיקות סיטי שעבר הראו אוטם של המוח בצידו השמאלי.

כיצד בית החולים הדסה תתמודד עם התביעה?

צ' הגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד ביה"ח הדסה, בה טען בראש ובראשונה כי הניתוח התבצע בגופו ללא הסכמה מדעת מצידו ומצדם של בני המשפחה, שאף לא הוענקו להם הסברים על סיכוני הניתוח ועל אודות אפשרויות אחרות לטיפול במצבו.

בנוסף טוען צ' כי לבני משפחתו נמסרה הודעה כי הוא ינותח ע"י מומחה בתחום, פרופ' ס', אך בפועל הוא נותח ע"י שני רופאים מתמחים, כאשר לטענתו הניתוח התבצע בחוסר מיומנות וברשלנות אשר הביאו לנזקיו. התובע צרף חוות מומחה לתמיכה בטענותיו.

מנגד טענה הנתבעת בהתבסס על חוות דעת מטעמה כי בלתי אפשרי היה להשיג הסכמה מדעת לניתוח מצד צ', ואי לכך שמצבו חייב ביצועו של ניתוח באופן דחוף הושגה הסכמה מצד שלושה רופאים כדרישות החוק, וכל סיכוני הניתוח פורטו באוזני בני משפחתו אשר הביעו הסכמה להליך.

עוד טענה הנתבעת כי הניתוח נערך לא רק ע"י שני רופאים מתמחים, אלא בהשתתפותו של פרופ' ס' כפי שנאמר מלכתחילה למשפחה, ומלבד זאת שני הרופאים המתמחים נמצאו לקראת סיומה של התמחותם.

הנתבעת הוסיפה כי ניתוחו של התובע לא בוצע ברשלנות, אלא לפי כל הסטנדרטים הנוהגים והמקובלים, ונכותו של התובע היתה בלתי ניתנת למניעה.

מה יהיה פסק הדין

בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה. ביהמ"ש דחה את טענות התובע כי הניתוח נערך ללא הסכמה מדעת וקבע כי בנסיבות העניין מצבו של התובע הצריך ניתוח באופן דחוף. עקב מצבו הרפואי בלתי אפשרי היה להשיג הסכמה מצידו לביצוע הניתוח, ולכן די היה בנתינת הסכמה מצד שלושת הרופאים כאשר הנתבעת אף לא חייבת היתה להשיג הסכמה אף מצד בני משפחתו של התובע.

עם זאת בית המשפט קיבל את טענותיו של התובע בעניין רשלנות רפואית בעריכת הניתוח ע"י רופאים מתמחים ובעצם התנהלות הניתוח עצמו.

בית המשפט קבע כי ההליך הרפואי של הסרת הגידול ממוחו של התובע וכן הטיפול בסיבוכי הדימום שנגרמו עקב הגידול היו צריכים להיערך על ידי רופא שהינו בכיר ולא מתמחה, אך לפי דוחות הניתוח עולה כי הניתוח והטיפול בסיבוכי הגידול התבצעו על ידי מתמחה, ואי לכך יש לקבוע כי היתה התרשלות מצד הנתבעת בטיפולה בתובע.

בית המשפט אף קבע כי הדוחות המתעדים את מהלך הניתוח מאופיינים בחסרים משמעותיים, ואי לכך הנטל להוכיח את העובדות אשר במחלוקת באשר לרשלנות בביצועו של הניתוח יעבור לנתבעת, אך היא לא עמדה בנטל זה.

כך, הנתבעת לא הוכיחה כי לא קיים קשר סיבתי בין התרשלותה לנזקיו של התובע, כלומר לא הוכיחה כי האוטם במוחו של התובע שהביא לנכותו לא נבע מפגיעה של הרופאים המתמחים בכלי דם במהלכו של הניתוח עקב חוסר ניסיונם בהיותם מתמחים בלבד.

בית המשפט פסק לתובע פיצוי בסך העולה על שלושה מיליון ₪.

מאמרים נוספים בנושא:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *