האם בית המשפט המחוזי התנכל לתובעת שלא קיבלה את הצעתו לפשרה ?

ביום קיצי ושגרתי יצאה הגב' שמש ופנתה ללכת לכיוון ביתה אשר במודיעין עילית. כאשר הגיעה לקרבת ביתה, נתקלה בצינורות השקיה שהושלכו בדרך, נפלה ונפגעה. לגב' שמש נגרמה נכות אורטופדית בגין התאונה, ולכן החליטה להגיש תביעה נגד המועצה המקומית וחברת הביטוח שלה.

במסגרת פסק הדין בבית משפט השלום, התקבלה תביעתה של הגב' שמש. נקבע כי המועצה המקומית אכן התרשלה, והיא שאחראית למפגע שגרם לנזקיה של גב' שמש. יחד עם זאת, במסגרת הפיצוי קבע בית המשפט כי יש לקבוע לגב' שמש אשם תורם בשיעור של 50%.

הגב' שמש התרעמה על כך, כמו גם על סכום הפיצוי לכשעצמו, והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי. במסגרת דיון קדם המשפט שנערך בערעור, הציעו השופטים לצדדים להגיע להסכמה לפיה יתווסף לפיצוי של גב' שמש סכום מסוים ובכך לא יהא צורך לדון בערעור לגופו. הגב' שמש סברה כי מדובר היה בסכום נמוך לדבריה ועמדה על זכותה לקבלת פסק דין בערעור. לבסוף, במסגרת פסק הדין בערעור דחה בית המשפט המחוזי את הערעור.

תאונות רחוב | רשלנות של רשות מקומית

גב' שמש, לא הבינה הכיצד זה שבמסגרת דיון קדם המשפט בערעור הציע בית המשפט להוסיף לה סכום מסוים לפיצוי, ובעת שסירבה לסכום בטענה כי הוא נמוך, לבסוף נדחה ערעורה לחלוטין. לדבריה, בית המשפט המחוזי כעס כי לא הסכימה להצעתו והחליט "כנקמה" לפעול לדחות לגמרי את ערעורה. גב' שמש החליטה להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון במסגרתו טענה בין היתר כי אין זה ייתכן שבית המשפט המחוזי הבהיר בדיון קדם המשפט בערעור כי יש להוסיף לה סכום מסוים לפיצוי, וכי רק בשל סירובה לסכום שהוצע, לבסוף נדחה ערעורה לחלוטין. לדבריה, אין זה עומד עם הלוגיקה הבריאה, ולמעשה הדבר יוצר מצב לפיו בעל דין חשוף לכך שאם לא יקבל את הצעת בית המשפט, יתנכלו לו במסגרת ההחלטה/פסק הדין בתיקו.

המחלוקת הגיעה לשולחנו של כבוד השופט זילברטל מבית המשפט העליון. במסגרת ההחלטה דחה כבוד השופט זילברטל את בקשת רשות הערעור של הגב' שמש. במסגרת החלטתו ציין כבוד השופט כי נכון הוא שבמקרים רבים בתי המשפט מציעים הצעות שונות לצדדים המתדיינים בפניהם. יחד עם זאת, הצעותיו של בית המשפט המוצעות במסגרת פשרה וטרם שניתנה החלטה לגופו של עניין, אינן מחייבות, ואינן מציגות עמדה סופית של בית המשפט. תמיד, יכול בית המשפט בבואו לדון בטענות לגופן בהתאם לדין, להחליט ולהגיע לתוצאה השונה משמעותית מזו שהוצעה במסגרת דיון קדם משפט. כבוד השופט זילברטל הבהיר כי בית המשפט אינו מתנכל למי שאינו מקבל את הצעותיו. יחד עם זאת, בעל דין שאינו מקבל הצעת פשרה של בית המשפט, למעשה לוקח את הסיכון לפיו, שעה שבית המשפט יפסוק על פי הדין ולאחר שבחן את מלוא הסוגיות – תהא ההחלטה שונה מהותית מההצעה. שעה שבעל דין אינו "קונה סיכון" בפשרה שהוצעה לו, הגם וזו לכאורה לטובתו, אין זה אומר כי בסופו של יום החלטת בית המשפט תהיה גם היא מטיבה עמו. לדברי כבוד השופט זילברטל, כאשר הגב' שמש לא הסכימה להצעה של בית המשפט המחוזי, ההצעה כאילו לא הייתה, וכאשר בית המשפט המחוזי דן בטענות לגופן והחליט על פי לדחותן, פעל הוא כדין.

המסקנה מעניין שמש דלעיל היא שעל בעל דין לשקול סיכוייו וסיכוניו על פי הטענות והדין, מבלי שעמדת בית המשפט הניתנת מחוץ לפרוטוקול כפשרה תהווה מדד להחלטה זו – ככל וזו לא נתקבלה. קרי, גם כאשר בית המשפט סבור בקדם משפט שנכון להציע הצעה המטיבה עם בעל דין, אין זה אומר כי בסופו של יום – לאחר בחינת הטענות לגופן, העמדה של בית המשפט תהיה זהה.

רע"א  1488/13 שמש נ' מודיעין עילית

מאות כבר רשומים למנויים שלנו. ואתם ?
הירשמו ודעו זכויותיכם

תגובה אחת בנושא “האם בית המשפט המחוזי התנכל לתובעת שלא קיבלה את הצעתו לפשרה ?

  1. מאוד מצאה חן מאמרו של כבוד נשיא בית משפט העליון הנשיא אריה גרוניס שהתבטא שישנם שופטים שהם מביחנת פצצה מתקתקת כפי שהבנתי וירדתי לסוף דעתו שישנם שופטים שפסקי דינם והחלוטותיהם נובעים מסברת הקרס מבלי לעיין בפסקים בתקדימים וכו"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *